לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים
  www.shenhar.eduportal.org.il
מטה שנהר קרמניצר מרכז
יום ד', כ’ באב תשע”ו
      
צוות מטה שנהר במחוז מרכז מודה לאתר גלים על הקמת הפורטל ואפשרות השימוש בו. . מטרות הפורטל: 1. יצירת פורומי מורים ללמידת עמיתים, עפ"י תחומי עניין במסגרת פעילויות המטה. . 2. תקשורת ישירה בין המטה לבתי הספר במחוז מרכז: הודעות, פרסומים והמלצות. . מורים המעוניינים להרשם כחברים פעילים באתר, מתבקשים לשלוח בקשתם ל - rutizusman@gmail.com
 
09:15 (19/07/09) רותי זוסמן
ברוכים הבאים לפורטל מטה שנהר קרמניצר, האתר עדיין בשלבי לימוד ובנייה, וכנראה יחולו בו שינויים אחדים......... לקריאת כתבות, מבזקים, תגובות - יש ללחוץ על הכותרת (במבזקים - על הכותרת הרצה). . .............................. משתמשים רשומים מתבקשים להוסיף כתבות ותגובות לכתבות בפורומים השונים כדלהלן: מורי חט"ב המעוניינים להתייחס למתווה החדש, לחצו על "תרבות ישראל בחט"ב" בתפריט "ערוצים". בתחתית הדף שיפתח, לחצו על "פורום המורים בחט"ב: המתווה החדש להוראת תרבות ישראל", והוסיפו שם את כתובותיכם, תגובותיכם וכו'. .............................. ................. מורי בתי ספר יסודיים המעוניינים להתייחס ל"דמויות מופת", היכנסו ל"דמויות מופת ליסודי". בתחתית הדף שיפתח - "פורום מורים - דמויות מופת" הוסיפו את כתבתכם. .............................. ............................... .............................. כתבות שאין להם קשר למתווה החדש בחט"ב או לדמויות מופת ביסודי, ניתן להוסיף ב"פרפראות" שבתפריט "ערוצים". מדורים בנושאי עיניין שונים ייפתחו בהמשך. אנוו מעוניינים לשמוע ולהגיב לכל דבר המעסיק אתכם, אז אנא, אל תהססו לכתוב, לשאול, להציע ולבקש. בברכה צוות מטה שנהר - קרמניצר
"להחזיר את הנכסים האבודים" - הסופר חיים באר קורא לנו להחזיר לעצמנו את הבעלות על אוצרות התרבות שלנו. מאמר חשוב, המבהיר מה זה להיות "בן-בית" בתרבות היהודית. נשמח לנהל דיון סביב המאמר. הערוץ פתוח כפורום לדיונים עבור משתתפים רשומים.
אסף ענברי בבקורת נוקבת על כור ההיתוך הציוני: "בן-גוריון אכן נכשל בבניין האומה. אך הוא נכשל לא מכיוון שהוא ניסה לבנות אומה, אלא משום שהוא ניסה לבנות אומה מלאכותית. אין אומה "ישראלית". יש אומה יהודית. האומה היהודית, היא שהצריכה כור היתוך, אך בן-גוריון, שלא הבין זאת, התיימר ליצור תחליף. מרוב שנאתו ליהדות הגלותית, הוא לא תפס שיש הבדל בין כור היתוך לא-גלותי לכור היתוך לא-יהודי, וזו היתה טעות חייו. היה עליו לתפוס שתכלית הציונות, מעבר לתכלית ההרצליאנית הבסיסית, היא לעצב כאן זהות יהודית לא-גלותית. היה עליו לתפוס שמדינת היהודים היא מדינת היהודים, לא מדינת ה"עברים". ויש לו גם הצעות אפרטיביות לתיקון - "כמו בשאר המקצועות הנלמדים בתיכון, יש דרך מעניינת ויש דרך משמימה להוראת היצירה היהודית-הלכתית. אם התורה שבעל-פה תורבץ בתלמידינו כ"חומר" לשינון, מָשָל היתה לוח-הכפל, יטפסו המסכנים על הקירות משעמום. הזווית המעניינת, שאותה יש להנחיל, היא צורת החשיבה ההלכתית על החיים. האדם היהודי הוא יצור משפטי. השתיה, האכילה, הסקס, הפרנסה – כל הצרכים הטבעיים טעונים לדידו במושגים משפטיים חיוביים ושליליים. זה "כשר" וזה "טָרֵף", זו "טָהרה" וזו "טומאה", זה "מותר" וזה "אסור"; שום-דבר אינו נייטרלי. צורת החשיבה המשפטית, היהודית, צריכה להילמד בתור גישה קיומית. הגישה היא המהות – לא פסיקה זו או אחרת – ולכן לא מדובר בדקלומן של הלכות, אלא בהקניית ארגז-כלים הכרתי......................" חברים רשומים מוזמנים לדיון.
למי שייך התנ"ך כיום? שואל דורון קורן במאמרו. האם אפשר אחרת? משתתפים רשומים מוזמנים להגיב, ולנהל דיון סביב הסוגיות העולות מן המאמר.
עלי יסיף מסביר את ההבדל בין תפיסות העולם של ספר בראשית ושל ספר ויקרא. עם פתיחת שנה"ל תש"ע ראוי שאנו, המורים, נאמץ את גישת בראשית: "זו הבחירה בין פרטיקולריזם והסתגרות, במקרה של ספר ויקרא, לעומת פתיחות אל אומות העולם וניסיון לקרבן ולהציג להן את פניה האוניברסליים של היהדות".
לראש השנה משמעויות שונות ברבדים שונים. מלכתחילה, א' תשרי לא היה היום הראשון בלוח השנה העברי, כיון שחודש ניסן היה "ראש חודשים", ואילו תשרי היה החודש השביעי. במקרא מוזכר החג, המוכר לנו כראש השנה, ללא שם: בַּחֹדֶש הַשְבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶש יִהְיֶה לָכֶם שַבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶש. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַּעֲשוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּה לה'" (ויקרא כ"ג 24). חכמים וחוקרים סבורים שהחג שנחוג באחד לחודש השביעי היה חג המלכת האל וחידוש ההסכמה לקבלת עול מלכותו. מכאן נגזרו ביהדות המאוחרת משמעויות נוספות לחג: יום משפט לפני האל, השופט העליון– יום הדין, יום של סליחות והתפייסות, יום של תשובה. חודש תשרי הפך לראשון חודשי השנה העברית רק בתקופה שלאחר שיבת ציון מגלות בבל, בתקופת עזרא ונחמיה, ורק אז נוספה משמעות לחג שחל בא' תשרי – כחג הפותח את השנה – ראש השנה. דר' ציפי יבין, מורה למקרא בבי"ס שז"ר, כפ"ס, פורשת לפנינו במאמר מרתק, את השתקפותו של ראש השנה כיום המלכת האל בספרות המקראית ובשירה המספוטמית. משתתפים רשומים מוזמנים להגיב.
מטה שנהר - קרמניצר
תרבות ישראל בחט"ב
תרבות ישראל ביסודי
דמויות מופת ליסודי
מועדים וימי זכרון
ציד"ה (ציונות, יהדות, דמוקרטיה) לדרך
מאמרים חשובים
ארון הספרים היהודי
תכנון לימודים
פרפראות
תוצרי למידה
מטה קרמניצר - חינוך לדמוקרטיה ואזרחות פעילה






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS